טוב שהגעתם לבלוג שלי רציתי לשתף אתכם במקרה שקרה לי.
קמתי ביום שישי בבוקר שמחה וטובת לב, מאושרת על היום השמשי שנפל בחלקי, הכנתי קפה, ארוחת בוקר זריזה ויצאתי לדרך. כמו כל יום שישי לקחתי את המאזדה הקטנה שלי לקניון, עשיתי שם סיבוב, העברתי את הכרטיס שלי מספיק פעמים עד שכמעט יצא ממנו עשן והלכתי לייעד הבא שלי: השוק בנתניה, זה נשמע לא שפוי אבל אני נהנית שם מהרעש , מהחום ומהצפיפות, יש שם אווירה אחרת וכמובן מהקניות.סיימתי את היום בקפה עם חברה בעיר ונכנסתי למאזדה הקטנה שלי בחזרה הביתה להמשך השבת והסוף שבוע. עוד לא יצאתי מהחנייה ואני שומעת קול חבטה אדיר. כן, חבטה ברכב שלי. נבהלתי נורא. יצאתי החוצה לגלות שנהגת צעירה נכנסה בי. הכניסה להילוך קדמי במקום אחורי. אני עומדת מחוץ לרכב, המומה מהנזק שנגרם למאזדה הקטנה שלי ובנוסף להכל הייתי צריכה לתפקד כמרגיעה לילדה המסכנה הזאת שמיררה בבכי ובהיסטריה על מה שההורים שלה יעשו כשישמעו מכך.הרגעתי אותה ואמרתי לה שלא נורא יש ביטוח ושלא תדאג. דברים כאלה קורים… (כן.. בטח..)החלפנו פרטים ושחררתי אותה לדרכה. נכנסתי למאזדה הקטנה שלי התחלתי לנסוע וגיליתי שזה הולך להיות קשה. אני חייבת מוסך מאזדה פורד ועכשיו. כשעכשיו מתייחס ליום שישי בשתיים בצהריים (!!)  ואין לי אופציה לדחות את העניין כי יש תוכניות גדולות לי ולמאזדה הקטנה שלי.אז לפני  בדיקה או התעניינות הייתי בדרך למוסך מאזדה ופורד בעיר, מתפללת כל הדרך שאכן הוא פתוח ומישהו יוכל להציל לי את הסוף שבוע הזה.הגעתי למוסך מאזדה פורד בסביבות השעה שתיים וחצי כדי לגלות שבדיוק הם אוספים את עצמם ומתארגנים ליציאה.
עצרתי את המאזדה הקטנה שלי , יצאתי החוצה עם הפרצוף הכי מסכן שלי והתחננתי שיטפלו במאזדה הקטנה והמסכנה שלי…הם סירבו בתוקף. הם בדרך הביתה לארוחת שישי והמאזדה שלי ממש לא מעניינת אותם. הייתי על סף בכי..מלמעלה ירד אדם מבוגר , כבן שבעים, כבר הייתי בדרך החוצה כשהוא שאל אותי מה קרה? גוללתי את הסיפור שלי עם דמעות בעיניים, הוא סימן לשאר המוסכניקים ללכת ואמר שלא אדאג, הוא יעזור לי. מסתבר שהוא בעל מוסך מאזדה פורד שהגעתי אליו ויש לו ילדים בגילי כך שהבין את המצוקה.הוא סידר לי את המאזדה הקטנה שלי כדי שאוכל להמשיך לנסוע איתה בסוף שבוע, אפילו לא לקח כסף, רק אמר לי שאוכל לבוא ביום ראשון למוסך מאזדה להמשך טיפול פחחות וצבע לרכב.
הודיתי לו , אמרתי לו שהוא הציל אותי ושאחזור בראשון כדי להמשיך את הטיפול.חזרתי בראשון. עם עוגה שהכנתי במיוחד בשבילו כהוקרת תודה, בעל מוסך המאזדה היה כל כך נחמד שבקושי הסכים לקבל אותה. מסתבר שיש אנשים טובים באמצע הדרך.